פאמיזון פלוס- איזון לנשים
חוסר איזון במערכת הנשית יתבטא בוסת לא סדירה, כאבי מחזור ואף בעיות בפוריות.
פאמיזון פלוס- תוסף המכיל צמחים שנחקרו ונמצאו כבעלי פעילות הורמונאלית.
פירוט המחקרים לפי צמחים, בפנים.
פעילות הצמחים בתוסף פאמיזון פלוס
הערה- האתר בתהליכי בניה של החומריים המקצועים. לעת- עתה מובאות תכונות הצמחים על פי מונוגרף, ללא ביסוס מחקרי. בצמחים שהוכנסו מחקרים המקורות מובאים בפנים. מערכת עדנה מעבדת את הנתונים המחקריים ותעלה אותם בהקדם.
שיח אברהם- Vitex agnus castus:
צמח קלאסי ברפואה המסורתית במזרח לטיפול בכל ההקשרים ההורמונאליים.
הצמח נחקר ונצפו השפעות לייצוב הורמונלי במחקר על בע"ח בהקשר לשחלות פוליציסטיות [1].
ובמחקר נוסף נצפתה השפעה הורמונלית לגברים- במחקר על בע"ח, במטרה להעריך את ההשפעות הסבירות של שיח אברהם על הפיזיולוגיה של הרבייה הגברית, הראה השפעה על מערכת דופמינרגית (-קשור לדופמין) שיכולה לעזור למקרים פתולוגיים של הגברת LH וטסטוסטרון [2].
אספרגוס - Asparagus Racemosus:
אדפטוגן*, לחרדה- במחקר השוואה לדיאזפאם (תרופה לחרדות) – פעילות דומה עם יתרונות שונים לאספרגוס (3), מחזק את מערכת החיסון (4), מחזק הורמונאלי ומחזק ביוץ. במחקר על בע"ח נצפתה העלאה משמעותית של הורמונים נשיים ובמספר זקיקי שחלות. (5).
פטל- Rubus idaeus:
בהתאם למונוגרף הצמח שאינו מבוסס מחקרית, הצמח משמש כמחזק אך גם מוריד מתח משרירי הרחם, מתאים לחיזוק הרחם והכנה לקליטת הריון, אך לא לתחילת הריון, מסייע להרגיע דימומים קשים גם של גיל המעבר.
רהמניה גלוטינוזה - Rehmania glutinosa:
נחקר והוכח כמשקם אדרנל [6], ההשפעות נוגדות דיכאון וחרדה הקשורים בגיל המעבר. שיחזר רמות סרוטונין, דופמין וגבא [7]. לדכאון [8], אנמיה [9].
בהתאם למונוגרף הצמח ולמסורות ברפואה העממית שאינן מבוססות מחקרית, הצמח מוגדר כאדפטוגן*, ומשמש למצבי תשישות אדרנל (-ביחד עם ליקוריץ), להפרעות שינה, סוכרת, בעיות לחץ דם (גם גבוה וגם נמוך), אוסטאופורוזיס.
תלתן אדום - Trifolium pratense:
מכיל איזופלבונים בעלי השפעה אסטרוגנית לשמירה על בריאות האשה וכן בעלי השפעה חיובית על חידקי המעיים ועל בריאות של ספורטאים [10].
בהתאם למונוגרף הצמח שאינו מבוסס מחקרית, הצמח משמש לאיזון הורמונאלי והסדרת המחזור החודשי, לחיזוק הרחם, לתסמונת קדם ויסתית, שחלות פוליציסטיות, לתסמיני גיל המעבר כולל דילדול עצם, מחלות ריאה כולל אסטמה, ברונכיטיס לבעיות עור (פסוריאזיס, אטופיק דרמטיטיס, אקנה), לחרדה.
קוטב מצוי- Tribulus terrestris:
משפר ספירה (11), במחקר פוריות נמצא שיעור גבוה של קליטת הריון אחרי שימוש של 2 בני הזוג בצמח (12).
במחקר קליני על בע"ח נמצא כמפחית דכאון הנגרם ע"י מתח (13). משפר בצורה מובהקת התמודדות עם תופעות גיל המעבר (14).
בהתאם למונוגרף הצמח ולמסורות ברפואה העממית שאינן מבוססות מחקרית, הצמח מיועד בנוסף לאמור לעיל גם לשיפור פוריות נשים ובעיות גיל המעבר, עבור רצון ותפקוד גברים, ממריץ ומחמם.
אדמונית- Paeonia lactiflora:
מחקר על PMS (-תסמונת קדם ויסתית) בבע"ח, בדגש על חרדה כתוצאה מ-PMS הראה תוצאות מעניינות למתן פאוניה (אדמונית) במספר הקשרים- א. השפעה על קולטני אסטרוגן β (ERβ) שגם מעורבים בוויסות רגשות והתנהגות. ב. העלאת רמת TPH2, האנזים המרכזי בסינתזת סרוטונין, שעשויה להגביר יצור סרוטונין (-נוירוטרנסמיטר הקשור לשיפור מצב הרוח והפחתת חרדה). ג. הפחתת SERT בהיפותלמוס (-מוביל לעלייה בזמינות הסרוטונין במוח) מה שתורם להפחתת תסמיני חרדה. (מקור 15)
השפעה על דיכאון בגיל המעבר וויסות מערכות הסרוטונין והורמוני הלחץ [16].
הצמח מכיל פאוניפלורין (-paeoniflorin), הידוע בהשפעתו על הפחתת רמות הפרולקטין בדם (-פרולקטין הוא הורמון המעודד יצור חלב אם ומוריד את יכולות הקליטה להריון בזמן הנקה. הימצאות פרולקטין זהו אחד הגורמים הראשונים הנבדקים כסיבה לאי קליטת הריון וקשיי פוריות) [17].
לצמח תכונות נוגדות חמצון ועיכוב הליכי הזדקנות, אנטי-דלקתיות, אנטי-סרטניות, אנטי-סוכרתיות, השפעה המגנה על הלב וכלי הדם, עוזר למנוע /להאט הצטברות שומנים בעורקים, הגנה על הכבד, השפעה מטיבה לעור ומומלץ לשימוש בתעשית הקוסמטיקה [18].
*אדפטוגן- בתרגום חופשי מאנגלית- "מעלה יכולת הסתגלות". מ"ויקיפדיה"- מושג המותר לשימוש רק במוצרים של רפואת צמחים מסורתית ונועד לתאר סיוע במצבי מתח מתמשכים וייצוב תהליכים פיזיולוגיים.
הוראות שימוש מומלצות לתוסף
2 כמוסות ליום- 1 כמוסה בבוקר ו – 1 בערב עם מים. בהתאם למחקרים, צמחים להשפעה על מערכת הורמונאלית ניתנים למשך לפחות חודשיים.
הגבלות שימוש והתוויות נגד
-
מותר לשימוש עד לבדיקת הריון חיובית, לא בהריון והנקה.
-
זהירות בשימוש יחד עם תרופות מרשם.
-
רווח של שעתיים מנטילת ברזל, אבץ וויטמין B2.
מקורות מחקריים
[1] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC8140208/
[2] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19070148/
[3] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24557501
[4] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19038322/
[5] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4869160/
[6] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/3409436
[7] https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0944711319301783
[8] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29468477
[9] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1418586
[10] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC8079722/
[11] https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/2156587216668110
[13] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23789222
[14] https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S2212958816300817
[15] https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC7081021/#sec5
[16] https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC7081021/#sec5