גם מי שלא למד בצורה רצינית- מסודרת נושאים ברפואה אלטרנטיבית יוכל להיעזר באמצעי אבחון פשוטים יחסית כדי להגדיר מצבי חוסר איזון ומחלה, בדרך לטיפול נכון.
הליקובקטר - טפילי מעיים - קנדידה
הליקובקטר פילורי, טפילי מעיים או קנדידה אלבינקס?
הסובלים מזיהומים במערכת העיכול, מתקשים לעיתים להבחין בין קנדידה, טפילי מעיים (פרזיטים) ו-הליקובקטר פילורי.
תסמינים כגון- נפיחות, לחץ וכאבים בבטן, שילשולים, גזים, ריח רע מהפה, ואף כאבי ראש הם מאפיינים "קלאסיים" גם להליקובקטר פילורי וגם לקנדידה, ולעיתים אף לפרזיטים ועלולים לגרום לנו לקבל טיפול במקרה הטוב חלקי, ובפחות טוב - לא מתאים לבעיה האמתית.
הבעיה מתעצמת כיוון שלא מעט מטופלים סובלים מכמה זיהומים בו זמנית, ובפרט שאחרי התפרצות הליקובקטר הרפואה הקונבנציונאלית ממליצה על מספר אנטיביוטיקות חריפות במקביל, מהם הקנדידה מאד נהנת, ובעיקר מהכר הנרחב שהאנטיבוטיקה משאירה אחריה להשתלטות על שטח המעיים ללא שום גורם מתחרה. גם סטרס ותזונה לקויה עוזרות מאד לשתי התופעות לגדול ולהתחזק, ולצערינו- לא האחת על חשבון השניה, כיוון שכל תופעה נמצאת בחלק אחר של מערכת הקיבה. יוצא שהליקובקטר וקנדידה הם שני "חברים טובים" בלא מעט מטופלים.
בעוד שההליקובקטר נבדק בקופות החולים (וקרוב ל-50% מהאוכלוסייה הכללית סובלים ממנו!! ככל שהגיל עולה גם האחוזים עולים..), מהקנדידה הרפואה הקונבנציונאלית מתעלמת (כמעט) לחלוטין, מה שמקשה עוד יותר על קבלת הטיפול הנכון. מנסיון שלנו עם מטופלים, יש מקרים רבים בהם סובלים בעיקר מקנדידה אבל כיוון שרק ההליקובקטר נבדק ורוב הנבדקים יקבלו תוצאה חיובית, אז ממילא מטפלים בו, למרות שהוא לא זה שמפריע בחיי היום-יום. כמובן שבמקרה כזה הרופא ימליץ על אנטיביוטיקה שוב...ו"עוד חוזר הניגון...". טפילים כן נבדקים בקופות החולים אך מכיוון שהם קשים לאיבחון ולעיתים נדרשות 3-6 חזרות של מתן דגימה לזיהוי הטפיל, רוב הסובלים מוותרים על נסיון האיבחון או שמתחילים ולא מסיימים.
ועכשיו מתחילים לעשות סדר...
איבחון הליקובקטר-
הליקובקטר הוא חיידק יחיד ומיוחד המסוגל לשרוד את חומציות הקיבה שיכולה להגיע לערכים של PH= 2-3 כשהקיבה מפרקת חלבונים. אם היינו שופכים את מיץ הקיבה הזה על עורנו – מייד היו נוצרים בו כוויות. אין חיידקים אחרים המסוגלים לעשות זאת והוא עצמו מצליח לשרוד ע"י יצירת בועת מגן בסיסית סביבו. ההליקובקטר עלול ליצור כיבים בקיבה ובתריסריון.
הטענות הנפוצות בשעה שהגוף סובל מעומס יתר של חיידק ההליקובקטר הן באזור רום הבטן: לחץ או כאב, בחילות, הקאות, גזים ונפיחות בקיבה, ליחות (גם במערכת הנשימה), שלשולים, סלידה מאכילה, גיהוקים, ריח רע מהפה וחוסר בויטמין B12, ברזל ואבץ. יחד עם זאת, יש לדייק שלפי מחקרים עדכניים, יש לחיידק ההליקובקטר גם השפעה חיובית על מערכות הגוף, וזאת בתנאי שהחיידק נמצא באיזון נכון ובמינון נמוך - לחץ כאן למחקרים בנושא.
לכן המטרה היא להחזיר את החיידק לפרופורציות הרצויות ולא למגר אותו לחלוטין.
באבחון לפי תסמינים: צרבות, בחילה והקאות, סלידה ממזון, נפיחות, כאבים, לחץ ותחושות לא נעימות בקיבה (מעל לטבור). יש להדגיש - התסמינים יורגשו באזור של רום הבטן - מעל לטבור.
באבחון לשון: נראה לפעמים חריץ לאורך הלשון. זה לא חייב להיות – אבל זה די אופייני. כמו כן, צהבהבות קלה באזור הקיבה (מיקומה מתואר בתרשים שבהמשך)
באבחון לפי בדיקות דם: B12 – נמוך, IRON - ברזל נמוך, אבץ נמוך, NEU% - ניוטרופילים גבוהים, PLT - גבוה יחסית.
איבחון קנדידה-
קנדידה אינה חיידק אלא פטריית שמר, והיא ממוקמת באופן ראשוני במעי הגס ומשם יכולה להגיע כמעט לכל מקום אבל לא לקיבה. קנדידה פורצת בדר"כ אחרי תקופה ממושכת של מתח, או שימוש ארוך של אנטיביוטיקה וסטרואידים. כמו כן בשימוש בגלולות למניעת הריון.
תסמינים כלליים של קנדידה- עייפות וחוסר אנרגיה, תשישות גם לאחר שינה, נדודי שינה, טשטוש, תחושת חולי, דחף בלתי נשלט לאכילת דברי מתיקה או מאפה, כאבי ראש ובכללם מיגרנה, מיעוט ברזל ונשירת שיער, עיגולים שחורים מתחת לעיניים, אלרגיה לאלכוהול, עלייה מתמדת במשקל וקושי לרזות למרות הקפדה על דיאטה, תחושה מעורפלת בראש ועוד.
באבחון לפי תסמינים: שלשול ועצירות לחילופין, התכווצויות בבטן, רצון עז למתוקים, תשישות, חרדות, דכדוך, בעיות זיכרון, תחושה של ניתוק מהמציאות .
באבחון לשון: אזורי חיפוי לבנים בלשון, פס לבן בשני הצדדים - מקביל לגבולות הצדדיים של הלשון לפעמים נקודות לבנות.
בדיקות דם/ מעבדה: לא נבדק לרוב ברפואה הקונבנציונאלית.
אבחון פרזיטים (טפילי מעיים)-
פרזיטים המשתכנים במערכת העיכול הנם עולם בפני עצמו. המינים הם מרובים מאד והתופעות אף הן. קשה קצת להכליל את כולם תחת הגדרה פשוטה.
טפילי המעיים הנפוצים:
טרופוזיאטים – טפילים חד תאיים (אמבות, ג’יארדיה למבליה- בעיקר אצל ילדים, פלסמודיום – הגורם למלרייה וטוקסופלזמה),
בלסטוציטיס הומני –טפיל חד תאי נפוץ. נאחז ברירית המעיים, מזיק יותר כשאוכלוסיית החיידקים הטובים בקיבה מידלדלת.
תולעים – טפילים רב תאיים (תולעים עגולות, תולעי שוט הגורמים לאאוזונופילייה, תולעי קרס, תולעי מחט- כגון האוקסיוריס המפורסמת כ"תולעים לבנות" הנפוצות אצל ילדים, ותולעי סרט).
באבחון לפי תסמינים: הם מופיעים בדרך כלל במעי הגס – כלומר בטן תחתונה. התסמינים שהם יוצרים – אף הם מגוונים למדי. באופן הכללי ביותר ניתן להדגיש שהם בבטן התחתונה – מתחת לטבור. כאבי בטן, עצבנות והיפראקטיביות, תחושות של חוסר נוחות, גזים, נפיחות, שילשולים, עצירויות, תחושת רעב מתמדת, חוסר תאבון, "טיקים", בעיות בעיניים, קושי לעלות במשקל, גרוד בפי הטבעת, כאבי גב תחתון, חום, צמרמורות, כאבי גב תחתון, פריחה, אנמייה, דימום בצואה או צואה שחורה ועוד ועוד.
באבחון לשון: לעיתים חיפוי צהבהב באזור שבעומק הלשון.
בדיקות מעבדה: בדיקת צואה- האבחון לא תמיד פשוט ודורש דגימת צואה טרייה, ולעיתים רק אחרי 6 פעמים של מסירת דגימות מזהים מימצא.
ספירת אאוזונופילים ומונוציטים (באחוזים) גבוהה בדם.
לסיכום: איבחון מהיר בין הליקובקטר, טפילי מעיים וקנדידה-
טפילים | קנדידה | הליקובקטר | |
לעיתים - בספירת דם – אאוזונופילים גבוהים מונוציטים גבוהים. | WBC גבוה, לימפוציטים גבוהים, מונוציטים - גבוהים אאוזונופילים– גבוהים יחסית. נאוטרופילים[1] [2] נמוכים חום גוף גבוה ולא מגיב לאנטיביוטיקה. [1]Finally, Wilson and Reeves (1986) have shown that candidacidal activity of neutrophils may be defective, particularly in the presence of glucose—a further mechanism that may aid candidal infestation in diabetics. [2]https://ashpublications.org/blood/article/124/4/590/33304/Two-independent-killing-mechanisms-of-Candida | WBC יחסית גבוה ניוטרופילים -גבוהים יחסית טסיות דם – גבוהות יחסית לימפוציטים- נמוכים יחסית יחסי טסיות/לימפוציטים (PLR) וכן ניוטרופילים/ לימפוציטים (NLR) גבוהים. CRP נמוך. | בדיקות דם |
בטן תחתונה, ראש | בטן תחתונה, ראש | בטן עליונה, חזה גרון | מיקום התופעות |
לעיתים חיפוי צהבהב באזור שבעומק הלשון | אזורים לבנים – או בשטחים מסויימים בעיקר בעומק הלשון, או כנקודות לבנות, או כשני פסים משני צידי הלשון. | חריץ לאורך הלשון, ולעיתים אזורים צהבהבים במרכז הלשון | איבחון לשון |
כאבי בטן, שלשולים, עצירויות, נפיחות בבטן, תחושות של חוסר נוחות, גזים, גרד בפי הטבעת, כאבי גב תחתון, דימום בצואה או צואה שחורה. תת ספיגה, אנמייה (חוסר בברזל ו – (B12, תת תזונה. תחושת רעב מתמדת, חוסר תאבון, קושי לעלות במשקל. טפילי מעיים בשם בלסטוציסטים עלולים לגרום למעי רגיז - IBS. | התכווצויות, עצירויות וכאבי בטן, רצון עז למתוקים | צרבות, בחילות והקאות, סלידה מאכילה | הפרעות במערכת העיכול |
שיעול יבש, אסטמה | | ליחות בעיקר במערכת הנשימה אך גם בגרון. | מערכת הנשימה |
בעיות שינה, סיוטי לילה והתעוררויות רבות בלילה, עצבנות והיפראקטיביות
| תשישות, וקשיים נפשיים כגון- חרדות, דכדוך, בעיות זיכרון ותחושה של חוסר חיבור למציאות. | | רגשיות ונפשיות |
חום, צמרמורות, פריחה, אלרגיות ורגישות לחלב. חריקת שיניים, חולשה של מערכת החיסון. עייפות, סחרחורות, בעיות ראייה, כאבי ראש | אלרגיות ואקזמות | | נוספות |
1. שלב א' - עלינו לזהות את המקום הרגיש במדוייק. בטן עליונה- האזור תחת הצלעות ועד הטבור, כולל- מאפיין ברור להליקובקטר פילורי המשתכן בקיבה ובתריסריון. בטן תחתונה- ממתחת לטבור ומטה, מאפיין קנדידה וטפילים השוכנים במעיים.
2. תסמינים נלווים (אחד או יותר): צרבות, בחילות והקאות, ליחות וסלידה מאכילה הם תסמינים נלווים "קלאסיים" להליקובקטר פילורי. לעומת עצירות, התכווצויות בבטן, רצון עז למתוקים, תשישות, וקשיים נפשיים כגון- חרדות, דכדוך, בעיות זיכרון ותחושה של חוסר חיבור למציאות הנלווים אל הקנדידה. "טיקים", עייפות, סחרחורת, בעיות ראייה וכאבי ראש הקשורים לטפילים.
3. באיבחון לשון: להליקובקטר קשה מתלווה לרוב חריץ אורך מרכזי מאמצע הלשון עד הקצה הקדמי. כמו כן לפעמים ניתן למצוא אזורים צהבהבים במרכז הלשון, באזור של הקיבה. קנדידה מתאפיינת באזורי שכבת חיפוי לבנה בוהקת או לפעמים נקודות לבנות. טפילים - שכבה לבנה צהבהבה בעומק הלשון.
* תודתינו נתונה לד"ר רפי רוזן על האישור לשימוש במפת איבחון לשון.
המלצות טיפול-
1. תזונה:
הליקובקטר- חשוב לדעת ששינוי התזונה חשוב מאד כדי להגיע לשינוי אמיתי. אומנם ישנן המלצות תזונה רבות לסיוע ולטיפול בהליקובקטר, אך מתוך הנסיון בשטח ראינו שיש לדרוש רק את המינימום בכדי שאכן ייושם בפועל בחיי היום-יום. לכן הצבנו 4 המלצות בסיסיות שהינן קרטיות להצלחת הטיפול:
1. להרבות באכילת ירקות מבושלים/ אפויים. להמנע מאכילת ירק חי בכל צורה שהיא!!!
2. להימנע ממטוגן, ניתן כן לחמם שמן על אש נמוכה עבור חביתה. מומלץ מאד גם להמנע ממוצרי חלב.
3.עדשים כתומות + דוחן/ כוסמת: 3-5 כפות תבשיל ביום לפחות.
4. תבשיל פרו ויטמין A / גזר מרפא - למעבר למתכון מפורט לחץ כאן
קנדידה- מלכתחילה התזונה לטיפול בפטריית הקנדידה היא מחמירה ולא קלה לביצוע. תכשיר אינליקו דיפ, נותן תמיכה חזקה לטיפול בפטרייה, ומקל במאד על הטיפול גם כשלא מקפידים על התזונה בשלמות.
קנדידה ידועה כבעיה "עמוקה" שדורשת טיפול ארוך.
בנוסף לשימוש בצמחי מרפא מומלץ לתסף בפרוביוטיקה לסייע לשיקום המעי, ולהקפיד על תזונה תומכת.
עיקרי התזונה המומלצת לפטריית הקנדידה:
1-4 של תזונת הליקובקטר
רימונים – מומלצים ומרפאים!!! פירות המותרים בצורה מוגבלת: תפוחי עץ, אגסים, תמרים, לימון.
תבלינים מומלצים: כורכום, זעתר, אורגנו, כמון, אצות, זנגביל, שום.
פרוביוטיקה או מוחמצים העשויים בבית באופן טבעי ללא שימוש בחומץ.
מומלץ בלנדר של ירקות חיים(נבטים, חסה,) זרעונים (צ'יה, שומשום שחור, דלעת וחמניות), ופירות (תמרים, ת"ע, אגס, רימון).
להמעיט ככל האפשר - סוכר בכל צורותיו ודבש ומוצרי קמח לבן, אלכוהול, חומץ, מוצרי חלב, פטריות, בוטנים, בירה שחורה.
טפילי מעיים -
להקפיד על סעיפים 1-4 של תזונת הליקובקטר.
קימל - משרים במים לכמה שעות, מסננים ומכניסים למקרר . לצרוך כל יום פעמיים, חצי כפית שטוחה.
תבלינים מומלצים: שום, בצל, זעתר, אורגנו, זנגביל, גרעיני דלעת.
פרוביוטיקה או מוחמצים העשויים בבית באופן טבעי ללא שימוש בחומץ.
להמעיט ככל האפשר - סוכר בכל צורותיו.
2. פורמולות צמחים יעודיות של "עדנה":
אנליקו
אנליקו (בעבר נקרא אנ-ליקובקטר) – מכיל צמחים שנחקרו והראו יעילות לטיפול בחיידק ההליקובקטר-פילורי ולזיהומי מעיים הנוצרים מחיידקים כגון קמפילובקטר, אך לא מותאם לטיפול בפטריית הקנדידה. בעל פעולה עדינה ויעילה לנירמול אוכלוסית החיידקים של מערכת העיכול, בצורה לא אגריסיבית וללא נזק לטווח ארוך או קצר לשאר המערכות. מדיווחי משתמשים התכשיר גורם לשינוי ניכר בתסמינים תוך מספר ימי שימוש. ומגיע לפעולה מלאה תוך 2-3 חודשים. לא להיבהל אם חווים נסיגה זמנית בטיפול, זה חלק מהמאבק עם החיידק.
הגבלות השימוש בתוסף- אסור בהריון והנקה.
לשמיעת המלצות נוספות על התוסף אנליקו של עדנה
ניתן לחייג ל: 073-357-6993
אנליקו דיפ
אנליקו דיפ – קנדידה היא פטריית שמר, בניגוד להליקובקטר – שהוא חיידק, הקנדידה מאד "עקשנית", כך שמאד קשה להיפטר ממנה. ברפואה הקונבנציונלית למעשה אין פתרון. באלטרנטיבית נותנים בדר"כ פרוביוטיקה ודיאטה נוקשה מאד.
השימוש המומלץ בתוסף- בדר"כ כ– 3 עד 6 חודשים.
זהירות בשימוש בתוסף יחד עם תרופות מרשם וכן לסובלים מחסימות בדרכי המרה והמעיים.
הריון והנקה – אסור.
לשמיעת המלצות נוספות על התוסף אנליקו דיפ של עדנה
ניתן לחייג ל: 073-357-7013
וירומזין
וירומיזין - מכיל 100% לענה. הלענה נחקרה והראתה יעילות לטיפול בטפילי מעיים וגורמי דלקת נוספים כגון
נגיפים (-וירוסים)- במצבי זיהום טפילי מומלץ לקחת וירומיזין במינון כפול למשך חודש וחצי בשילוב תזונה מתאימה.
הגבלות השימוש בתוסף- אסור בהריון והנקה. זהירות לנוטלי מדללי דם.
למחקרים על לענה- הצמח היחיד בתוסף וירומיזין.
Comments