יותר ויותר מטופלים מגיעים אלינו בגלל בעיות בבלוטת התריס. גם אלו שלא מגיעים בגלל בעיות בבלוטת התריס, מתגלים בתשאול או בבדיקות ככאלו. יותר מידי תלונות- שקטות או חריפות- ברמה כזו שתדחוף מטופל להזדקק לטיפול, מתגלים כסימפטומים של פעילות בלוטת תריס לא תקינה. גם לפי סקרי משרד הבריאות בארצנו הקטנטונת מרבית הישראלים לא צורכים מספיק יוד וקיימת שכיחות גבוהה של מחסור ביוד אצל ילדים ונשים הרות, מה שמוביל באופן ישיר ומדי מהיר לתחלואת בלוטת התריס.
הפעם ניכנס לעומק של מידע שיוכל לשמש ככלי טיפולי חזק וגם עם פתרון תזונתי מעשי.
יוד- לא רק מה שידעתם
יוד הוא יסוד כימי ומינרל הכרחי בגופנו. נכון שבכל מאמר על נוטריינט מסוים יוכיחו עד כמה הוא חשוב לתפקוד ומזין מערכות חשובות- מה שכמובן נכון. אלא שהיוד הוא רכיב יסודי- כמעט כמו מים ואוויר שבלעדיהם לא ניתן לחיות.
חשיבותו המרכזית היא כבסיס לייצור הורמוני בלוטת התריס- מווסתי החום בכל מערכות הגוף. בלעדיו אין לגוף יכולת לתפקד ופגיעה בו תגרור פגיעה משמעותית בכל המערכות.
היוד נחוץ לגדילה והתפתחות תקינה, ומחסור בו הוא הגורם המרכזי לפיגור אצל ילדים
לבלוטות הרוק
לרקמות המוח (נוזל המוח והשדרה, ובאזורים הקשורים במחלת פרקינסון)
לריריות שבמערכת העיכול
לשחלות ולאברי ההנקה
לחלקים בעין וליצירת פיגמנטי הראייה
יוד תומך במערכת העיכול ומונע פלורה לא תקינה במעיים
מטפל בסוגים שונים של סרטן ובעיקר סרטן השד , ע"י השראת אפופטוזיס (המתת תאים מכוונת). אם כבר הזכרנו, תפוצת סרטן השד ביפן – שם צריכת אצות עשירות ביוד גבוהה - היא נמוכה במיוחד.
יוד בכמויות גדולות מסלק מהגוף הלוגנים לא רצויים אחרים כגון פלואור (שמוסיפים למי השתייה) וברום, וכן מתכות רעילות כגון עופרת, אלומיניום וכספית
חוסר יוד- זה קריטי!
נשים בהריון ובעיקר אחרי לידה זקוקות לכמויות הגדולות ביותר של יוד, וכשיש מחסור – הן וילדיהן סובלים. רמות נמוכות של ההורמון עלולות לגרום לפגמים בעובר, לחולשה קיצונית אחר הלידה- מעייפות ועד דיכאון. מניסיוננו, מתן של אצות עשירות יוד, מרים את האישה מבחינה תפקודית ורגשית, בצורה מידית ומרשימה למדי. אפילו אנחנו הופתענו משלל התגובות תוך יום עד שבועיים משהתחילו להוסיף אצות ים (-יוד) לתזונה. ככל שהמחסור גדול יותר, כך יותר תורגש ההשפעה, ומהר. ורגע לפני שאתם נבהלים, תמשיכו לקרא, יהיה גם פתרון זמין לאניני הטעם...
אז איפה ישראל בתמונה?
בארץ, כמו כמעט בכל העולם, איננו צורכים כמות מספקת של יוד. חוסר זה התגבר כשאוכלוסיית ישראל החלה לצרוך בעיקר מים מותפלים מרוקנים ממינרלים. במאמר מוסגר ובלי להרחיב, אחרי ההתפלה עוד מתספים פלואור- יסוד כימי שדומה ליוד ותופס את מקומו ב"אתרי המטרה" שלו. מה שנקרא – להוסיף חטא על פשע! הנפגעים המרכזיים הינן נשים בהריון, אחרי לידה ובהנקה, שאצלן יש צורך לרמות גבוהות יותר של יוד. וכן ילדים אצלם עלול להיווצר עיכוב בגדילה הגופנית ובהתפתחות השכלית הנובע ממחסור במהלך ההיריון של האם (קרטיניזם). אפילו מחסור קל במהלך ההיריון, הינקות והילדות עלול לגרום לנזק בלתי הפיך למוח ולמערכת העצבים המתפתחים ולהפחית את היכולת השכלית של ילדים בגילאי בית הספר ובשלבים מאוחרים יותר. חשוב כאן לציין שצריכת מנה אחת של דגי ים לא שומנים, או 3 מנות מוצרי חלב (שלא לכל אחד זה יתאים), עשוייה לספק את המינון היומי ליוד, במידה והמצב תקין ואין חוסרים קודמים. רבים מאיתנו לא מצליחים לצרוך כמויות כאלה. ובישראל, הבעיה של מחסור ביוד היא משמעותית. לפי נתוני משרד הבריאות (מאמר יוד באתר משרד הבריאות)- "בישראל, במשך שנים רווחה ההנחה, עקב הקרבה לים התיכון, שצריכת היוד נאותה. אולם, סקר ארצי שבוצע לאחרונה גילה שכיחות גבוהה של מחסור ביוד אצל ילדים ונשים הרות. קיימת אפשרות כי מרבית הישראלים, מבוגרים וילדים כאחד, אינם צורכים מספיק יוד. בישראל, בניגוד לרובן המוחלט של מדינות העולם, הבעיה של מחסור ביוד היא משמעותית. זאת בשל העובדה כי עד כה אין חקיקה או תקנות המחייבות העשרת מלח ביוד' כפי שיש במדינות אחרות". וזאת למרות כל האזהרות וההתראות בוועדות משרד הבריאות. מצד שני סוג היוד המתוסף לא מוכיח יעילות ספיגה מספקת וגם במדינות שישנה חקיקה בנושא תיסוף יוד במלח קיימת תחלואה גבוהה בבלוטת התריס. לשם דוגמא, בארה"ב מתספים במלח יוד שנים רבות אך מנתוני ה-FDA כ-95% מהאוכלוסייה סובלת מחוסר יוד...(מתוך אתר הFDA, שנת 2019). זאת מכיוון שיוד הקשור למולקולה אורגנית, נספג במידה ניכרת יותר מיוד חופשי, כמו זה שמתספים. אך - לא באנו לייאש, הפתרון בפתח, רק עוד קצת סבלנות...
תרופות לבלוטת התריס- קצת היסטוריה...
היוד התגלה למדע לפני כ –200 שנה. סמוך להתגלותו הסתבר שהוא תרופה יעילה להרבה מחלות. הסטודנטים לרפואה היו יודעים שעל כל מצב שהוא לא ברור ולא פתיר – תנו יוד – וזה יעבוד! בשנת 1924!!! החלו בארה"ב להוסיף יוד למלח הבישול, מה שהוריד בצורה דרסטית אז את המחסור במינרל זה. פחות מ – 30 שנה לאחר מכן בוצע מחקר מפורסם על חולדות, הידוע כ"אפקט צ'יקוב- וואלף". תוצאות המחקר העלו כאילו תוספת יוד מחלישה את בלוטת התריס. מה שלא נבדק באותו מחקר, הייתה השפעה לטווח קצת יותר ארוך של הוספת יוד למערכות גוף הסובלות מחוסר יוד. מחקר זה אמנם עבר ביקורת נוקבת על תקפותו, אלא שהיו כנראה גורמים שהתאים להם להפחית בחשיבות כוח הריפוי של היוד ולהגדיל בכוח הריפוי של הורמונים סינתטיים. הרופאים, בעידודם של יצרני ההורמון הסינטטי, העדיפו לתת הורמון לסובלים מבלוטת תריס חלשה במקום יוד, שהיה אמור להיות הפתרון הראשון, ההגיוני והאמיתי לבעיה.
מהפכת היוד
לפני כ – 17 שנים התעורר ד"ר אברהם גיא- רופא וחוקר אמריקאי, לבדוק את הנתונים מחדש. אליו התלוו שני רופאים נוספים והמסקנות היו מדהימות. לא רק שהיוד לא מזיק במינונים גבוהים, אלא הוא גם מרפא שלל גדול של מחלות.
מסקנות העבודה המשותפת שלהם הייתה שהיוד עוזר מאד בבעיות בתפקוד בלוטות התריס– גם בחוסר וגם בעודף, מסייע לריפוי כשיש בעיות בשחלות ובערמונית, בסוכרת, יתר לחץ דם, סרטן, דכאון, ערפול מוחי, פסוריאזיס, ראומטיזם, ועוד.
בנוסף, היוד מסלק רעלים מהגוף: כספית, עופרת, קדמיום, ברום, פלואור, אלומיניום, ארסן. צריך רק לדעת איך לעשות את זה. בפרוטוקול של ד"ר גיא, השתמשו בנוסף ליוד גם במינרלים נוספים כגון, סלניום, מגנזיום וכן במלח בישול.
יוד במינונים רפואיים
הנחיות הFDA האמריקאי עומדות על צריכת יוד המקבילה לזאת של משרד הבריאות- 150 מק"ג למבוגר, 220 להרות ו-290 למיניקות. ישנו גם גבול עליון מומלץ { Tolerable Upper Intake Levels (ULs) for Iodine }- 1,100 מק"ג. (לנתונים באנגלית מארה"ב- לחץ כאן- הנתונים בתחתית הדף. למשרד הבריאות הישראלי- לחץ כאן- הנתון מסתתר {משום-מה?} בתחתית הדף תחת השאלה האם ניתן להגיע לצריכה מופרזת של יוד. התשובה שהתעדכנה רק באזור 2021 דרך אגב היא שזה מאד נדיר בגלל הגבול העליון המאוד גבוה).
ביפן רמת הצריכה היומית הממוצעת של היוד דרך המזון עומדת על 1,000-עד 3,000 מק"ג ביום. פי 7-20 מהמומלץ ע"י משרדי הבריאות ברוב העולם!! העם היפני נחשב לבריא מאד, ולנשים היפניות יש תוחלת חיים הגבוהה ביותר בעולם (גיל 89). רופאים מומחים שמשתמשים ביוד לריפוי סרטן השד ממליצים על מינונים של לפחות 6,000-10,000 מק"ג ביום על מנת להגיע לנסיגה מהמחלה. להעמקה במחקרים על נפלאות היוד לחץ כאן
יוד בנימה אישית...
אנחנו הגענו ליוד דרך האצות. בקורס למקרוביוטיקה אצל ד"ר ניאזוב, נחשפנו לעולם המופלא של אצות הים. בניגוד לאצות האגם המאוד מוכרות כמו כלוכרלה וספירולינה שאינן מכילות יוד, אצות הים מכילות יוד במינון גבוה. בהתחלה פשוט השתמשנו באצות ים והעברנו למטופלים מתוך ידיעה שבמזרח זה משמש לחיזוק ובמיוחד חיזוק נשים. כשראינו את התוצאות של צריכת אצות הים ואת השינויים הכול כך ניכרים, ברורים ומהירים, התחלנו לחקור את הנושא וכך נחשפנו לעשרות מחקרים ומאמרים שמגבים מדעית את התוצאות בשטח. חשוב לי גם לציין שהתייחסנו פה לאספקט המרכזי באצות ים- היוד. אבל במהלך המחקר נהנינו לגלות רכיבים רבים נוספים שתומכים באופן מושלם ועגול, כמו שרק הטבע יכול.... אצות ים נחשבות בעולם ל"מזון על" ומכילות עושר גבוה במיוחד של מינרלים וכן מיקרו-מינראלים: ברזל, סידן, אשלגן, זרחן, גופרית, נחושת, אבץ, מנגן, קובלט, בורון, ניקל ומוליבדן . ויטמינים – A, B1, B2 . האצות החומיות מכילות גם חומרים כמו פוקוידן ופוקוקסנטין שנמצאו להם שימושים מרתקים, ולא כאן המקום להאריך – אבל למי שמעוניין נצרף הפניות- 1 , 2
בהמשך – ככל שהוספנו עוד מטופלים בהקשרים שונים, נדהמנו מהיכולת של האצות לחולל מהפך בריאותי אצל כל שכבות הציבור ובעיקר אצל נשים בהריון (מניעת בחילות והקאות וצרבות) ואחרי לידה (חיזוק נפשי וגופני מהיר ועצמתי, ואפילו במצבים של דיכאון שלאחר לידה) ובהנקה. הכניסה לעומק הנושא הביאה איתה גם צער. צער על נשים רבות שאחרי לידה-תקופה שהגוף צורך כמויות ניכרות של יוד ולא מקבל, וגורר סבל רב כל כך.
נשים רבות מתוך החולשה או סתם מתוך שגרת הבדיקות הנדרשות אחרי לידה, נכנסו למעגל של נוטלי ההורמון הסינטטי- מכאן ועד מאה ועשרים. כמה חבל. מה שהיה חסר להם זה רק יוד. ברוב המקרים זוהי כל הבעיה.
אצות??? יש בעיה – יש פתרון!
לכל מי שמתחלחל מהטעם של האצות (כמוני למשל...), ניתן לצרוך אצות בקפסולות. זה יעיל מאד מכיוון שמספיק גרם אצות ליום כדי לספק לגוף את הדרוש לו. זה גם הפתרון היעיל למי שמסתדר עם הטעם (תלמדו אותי- איך??? ) אבל רוצה לקבל מינון ברור ובאופן שוטף. המוצר אצות יפניות - ארמה בוסט – הינו התוצאה של התובנה שחייבים לספק מענה הולם לחוסר ביוד. כמות היוד בכמוסה אחת כ- 300 מק"ג. המוצר הינו שילוב של אצות ים ומכיל את האצה הייחודית ארמה – אצה שמתאפיינת בהשפעתה הטובה על המערכת ההורמונאלית. אין למוצר הגבלות שימוש וכמעט כל אחד מאתנו יחווה שיפור במצב הבריאותי כתוצאה מהשימוש בו ומילוי החוסר ביוד שמאפיין כיום כמעט את הציבור כולו.
Comments